למרות מגבלה זו, חלק הארי ממושבי הבטיחות בתקן אמריקאי (FMVSS-213), מציעים שימוש ברתמות הפנימיות גם למשקלים גבוהים יותר, בין 23 ק"ג עד כ-30 ק"ג ולעתים אף יותר, ובכך מאפשרים דחייה מבורכת של המעבר לשלב הבוסטר (מושב מגביה ללא רתמות פנימיות) לגיל ראוי יותר.

כדי לאפשר זאת, הפתרון הנדרש ומתואר בחוברות היצרן, הוא לנתק את חיבור האיזופיקס ולהשתמש בעיגון הפחות ידידותי, חגורות הבטיחות של הרכב, שאינן סובלות ממגבלת משקל נמוכה זו.

אך משהו השתנה ב-2015 במדיניות של היצרנים של מושבי הבטיחות האמריקאים, ולצעד זה יש השלכות מהותיות ובעייתיות לשוק הישראלי, שבו הרוב המוחלט של הרכבים מצויד בחגורות בטיחות שאינן ננעלות, אלא רק במשיכה מהירה ועזה, קרי חגורות בטיחות מסוג ELR.

אם החגורות בעייתיות, האין איזופיקס הפתרון?

עיגוני האיזופיקס, שפותחו ע"י חברות בריטקס ופולקסווגן בשנות ה-90, נועדו לצמצם מהותית את מספר טעויות האנוש בעיגון סלקלים ומושבי בטיחות לרכב, הנובע מהקושי היחסי בשימוש בחגורות בטיחות, שתוכננו לרתום בני אנוש ולא כאמצעי ייעודי לעיגון התקני ריסון.

בניגוד למקובל לחשוב, איזופיקס לא נולד כדי להציע עיגון חזק יותר "לשלדה", חגורות הבטיחות תוכננו לרסן מסה גבוהה פי כמה ממשקל התקן ריסון וילד.  איזופיקס נועד לתת מענה קל ונוח לשימוש ובכך לצמצם טעויות אנוש הפוגעות ברגע האמת, ביכולתו של המוצר לגונן על הילד מפגיעה.

עיגון מושב בטיחות (או סלקל) בחגורות בטיחות הוא מתכון לטעויות אנוש המובילות למצב בלתי סביר של כ-75% התקנות שאינן אפקטיביות מבחינה בטיחותית, ואחוז גבוה הנושק ל-90% של התקנות שאינן אופטימאליות.

במאה הקודמת, עת נקבע המימוש והתקן לאיזופיקס, מושבי הבטיחות היו מוגבלים עד 18 ק"ג ברתימה פנימית, והנחת המוצא, בפיתוחו, הייתה להציע עיגון שיתמוך במשקל זה ובמשקלו העצמי של מושב בטיחות, עד כ-15 ק"ג.

ההתייחסות בתקינה היא לחוזק הנדרש לרסן בעת תאונה את משקל הילד והמושב יחד, כאשר בארה"ב נקבעו כללים ברורים המתייחסים לכ-30 ק"ג או 33 ק"ג ברוטו (תלוי בכיוון התקנה ביחס לנסיעה), המסה המרבית לה תוכננו עיגוני האיזופיקס ברכב והמערכת עצמה בהתקן הריסון עצמו.

הנחת העבודה לגבי משקלם העצמי המרבי של המושבים, עדיין תקפה למוצרים הזמינים כיום, אבל כ-20 שנים מאוחר יותר, ואפילו כעשור בלבד לאחר השקת האיזופיקס, מושבי בטיחות בארה"ב הציעו מוצרים המורשים לילדים כבדים משמעותית, מיכולת עיגון האיזופיקס לשרתם.

בריטקס, זיהתה לפני מספר שנים את הבעיות והמגבלות שמציב עיגון האיזופיקס, שמעבר לסף המשקל הנמוך גם מצמצמות את האפשרויות לבחירת מיקום ברכב, כי נפוץ למצוא רק שני מושבים המצוידים באיזופיקס (מאחור לצד הדלתות בלבד) ברכב משפחתי טיפוסי.

מצד שני, בריטקס הייתה חייבת לטפל בקושי הטכני הנובע מהחזרה לשימוש בחגורות בטיחות.
הדבר הוביל ב-2014 להשקת עיגון ה-ClickTight, שמצליח לשפר דרמתית את קלות השימוש בחגורות בטיחות ובכך מציע פתרון לכל אותם משקלים גבוהים ומגמיש את הבחירה במיקומים ברכב.

עיגון זה גם דואג לנעילת חגורות בטיחות "אירופאיות" מסוג ELR ולכן מהווה כיום פתרון אוניברסאלי.

אז מה הבעיה לחזור ולעגן בחגורות בטיחות? 

עד לשנת 2015 אכן לא הייתה בעיה, כל מושבי הבטיחות שלא צוידו במערכת מובנית (Lock offs) כללו אביזר המכונה Locking Clip, כל אחד משני הפתרונות נעל את אורך חגורת הבטיחות וכך הוסר החשש שההתקן ישתחרר בהדרגה או בעת תאונה.   אבל בתחילת 2015 נפלה החלטה ע"י היצרנים להפסיק ולספק את האביזר החיוני וכך נותרו שלל מוצרים של אוונפלו, גרקו, קוסקו, סייפטי פירסט ואפילו מקסי קוזי (ארה"ב), שאינם מצוידים במערכת מובנית, ללא כל אפשרות שימוש בישראל אלא באיזופיקס בלבד.   במקרה הטוב, לאלו שיש ברשותם רכב המצויד באיזופיקס, הדבר עדיין מותיר מגבלת משקל נמוכה מהותית מזו שהובטחה ע"י היצרן או המשווק.

הסיבה להחלטה נעוצה בעובדה, שמלאו 20 שנה לתקנה המחייבת רכבים בארה"ב להיות מצוידים בחגורות בטיחות מסוג ALR, כלומר כאלו הניתנות לנעילה באורכן בצורה סטטית, כך שלא ניתן להאריך את אורכן אלא בשחרור מלא וחגירה מחדש.   חגורות אלו, שנדירות ברכבים בארצנו, מותאמות במיוחד עבור עיגון מושבי בטיחות.

מספר הרכבים הנותר עם חגורות בטיחות ללא שיטת ALR בארה"ב, אינו מצדיק עוד הפצה מסיבית של Locking Clips, שידועים לשמצה, מפאת שלל טעויות האנוש הכרוכות בהן בשימוש לא נכון.   אבל בישראל המצב הפוך לחלוטין.

[youtube]https://youtu.be/4um-Ybyp3Qs[/youtube]

חלק מהרכבים עם חגורות בטיחות ELR מאפשרים שינוי למצב ALR

מה צריך לבדוק כאשר רוכשים סלקל או מושב בטיחות חדש?

כמובן, שכל מוצר הנמצא ברשותכם לפני 2015 ומצויד ב-Lock Offs מובנים, או ב-Locking Clip בהנחה שאביזר זה לא אבד (או שהמוצר עצמו אינו פג תוקף), יכול להמשיך לשרת אתכם לפי הוראות היצרן גם בשימוש בחגורות בטיחות ELR הנפוץ בישראל.

אבל, אם רכשתם מוצר בתקינה אמריקאית בשנת 2015 ואילך, ייתכן מאוד שאותו Locking Clip מעולם לא היה ברשותכם, ובלעדיו (ובהעדר Lock Offs או מנגנון נעילה מובנה אחר) לא ניתן לעגן את הסלקל או מושב הבטיחות לרכב, אלא באיזופיקס בלבד!

חשוב לציין כי היצרנים בארה"ב מציינים כי יספקו את ה-Locking Clip לכל דורש, ומוצר זה גם זמין לרכישה עצמאית באמזון ובאיביי, אבל נשאלת השאלה המטרידה, מדוע נושא כה מהותי לבטיחות ילדכם, אינו מטופל כראוי כבר בשלב הייבוא.   לצערי, טרם נתקלתי באזהרה לכל שלל המוצרים שאינם מתאימים עוד לעיגון ברכב בחגורות הבטיחות הנפוצות במחוזותינו.

[youtube]https://youtu.be/e2QKoVaHJAM[/youtube]

השימוש הנכון ב-Lock Offs או Locking Clip

מהן המגבלות לכל סוג של התקן ריסון?
(הדברים נוגעים למוצרים בתקינה אמריקאית בלבד – FMVSS-213)

סלקל – סלקל ללא בסיס אינו כולל Lock Offs או איזופיקס ולכן אסור להשתמש בו בחגורות בטיחות מסוג ELR, אם אין בידכם Locking Clip.

אם בכוונתכם להשתמש בסלקל במוניות, השיגו Locking Clip או פשוט רכשו סלקל בתקינה אירופאית, בה סלקלים ללא בסיס תמיד יכללו מנגנון המתאים לחגורות בטיחות ELR או אפילו יכללו איזופיקס מובנה.

סלקל עם בסיס קבוע – בסיס הסלקל מאפשר עיגון באיזופיקס, ומכיוון שסלקלים אינם מורשים למשקלים גבוהים, בוודאי לא מעל 18 ק"ג, עיגון זה תקף עד המשקל המורשה המרבי.
עיגון בחגורות הבטיחות אפשרי רק אם יש מנגנון Lock Offs בבסיס או ברשותכם Locking Clip.

מושב בטיחות עד 18 ק"ג – מאפשר עיגון באיזופיקס עיגון זה תקף עד המשקל המורשה המרבי.
עיגון בחגורות הבטיחות אפשרי רק אם יש מנגנון Lock Offs או ברשותכם Locking Clip.

מושב בטיחות מעל ל-18 ק"ג – מאפשר עיגון באיזופיקס, אך עיגון זה תקף רק עד המשקל המורשה המרבי לאיזופיקס, שהוא עד כ-30 ק"ג ברוטו: מושב+ילד.
הנתון המספרי המדויק רשום בחוברת המקורית של המוצר, בהעדרו יש להניח שמדובר ב-18 ק"ג.
לעולם אל תנסו לשקול את מושב הבטיחות ולחשב עצמאית את מגבלת המשקל נטו.  יתכנו תנאים מחמירים יותר למשל בהתקנה נגד כיוון הנסיעה, אשר בהם היצרן מציב גבול נמוך יותר.
דוגמה לכך היא ה-Britax Advocate ClickTight, שמשקלו העצמי נושק ל-14 ק"ג, אבל נגד כיון הנסיעה הוא מוגבל ב-LATCH עד 13.6 ק"ג בלבד.  (משקל ברוטו: כ-27.5 ק"ג בלבד).

מ-3/2014 כל המושבים (בתקינה אמריקאית) מחויבים להציג על גבי המושב (מדבקה) את המשקלים המרביים בעיגונים התחתונים של ה-LATCH, בהתקנה נגד כיוון הנסיעה ועם כיוון הנסיעה.
שימוש במושב הבטיחות עבור ילד שמשקלו גבוה ממשקל מסוים, שעלול להיות אף נמוך מ-18 ק"ג, מחייב עיגון בחגורות בטיחות בלבד.
עיגון בחגורות הבטיחות אפשרי רק אם יש מנגנון Lock Offs או ברשותכם Locking Clip.

בוסטר משולב רתמות – מוצר זה יכול לתפקד כמושב בטיחות לכל דבר, כאשר הילד רתום ברתמות הפנימיות של המושב, או כבוסטר, בו המושב רק מגביה והילד חגור בחגורות הבטיחות של הרכב.

כאשר עושים בו שימוש כמושב בטיחות, יש להתייחס אליו בדיוק לפי אותם כללים של מושב בטיחות רגיל, המורשה ברתימה פנימית לילדים במשקל גבוה מ-18 ק"ג.
עיגון בחגורות הבטיחות אפשרי רק אם יש מנגנון Lock Offs או ברשותכם Locking Clip.
לשלב בו המוצר משמש כבוסטר קלאסי, יש לפעול על פי ההנחיות למוצר מסוג זה (הסעיף הבא). 

בוסטר קלאסי (ללא רתמות פנימיות) – בוסטרים רבים ניתנים לקיבוע ברכב באמצעות האיזופיקס.  במצב זה האיזופיקס צריך להתמודד רק עם משקלו העצמי של המוצר, כי הילד למעשה אינו רתום לבוסטר אלא לרכב עם חגורות הבטיחות.  הבוסטר רק נועד להרים את הילד כך שחגורות הבטיחות ינוחו על גופו בצורה שאינה מסכנת את צווארו והאיברים בבטנו.

במקרה זה משקלו של הילד אינו רלוונטי, וניתן לעגן כך את הבוסטר, על פי הוראות היצרן.
עיגון בוסטר בחגורות בטיחות אינו ישים כמובן, הואיל והחגורות נחות על גוף הילד.

טיפים חשובים

למעט מקרים נדירים מאוד, שבהם ציין כך היצרן במפורש,
אין להשתמש במערכת האיזופיקס וחגורות הבטיחות בו-זמנית לעיגון המושב עצמו לרכב.
עיגון הבוסטר באיזופיקס וחגירת הילד בחגורות היא כמובן תקינה ומותרת, אם היצרן מנחה לעשות כן.

יש סיבות רבות לכך שאין להשתמש בו זמנית במערכת האיזופיקס וגם חגורות הבטיחות לעגן את מושב הבטיחות, הנה העיקריות שבהן:

1. מערכת אחת יכולה להפעיל לחץ על מקומות קריטיים במערכת השנייה ולגרום לכשל כמו שבירת אבזם ובכך לגרום לכשל.
2. שתי המערכות עלולות להפעיל לחצים בכיוונים מנוגדים או מרוכזים מדי ולגרום לשבר בשלדת המוצר ושוב כשל.
3. גם אם שני המקרים לעיל לא מתרחשים, כל מערכת מאפשרת גמישות מסוימת כולל מערכות לשחרור מבוקר של אנרגיה, הקשחה עלולה לתרום לטראומה בעת תאונה.
4. בזמן חילוץ מומלץ לשלוף את הילד הפגוע עם המושב כדי למנוע נזק לצוואר/עמוד השדרה, שימוש בשתי מערכות יעכב את שליפת המושב, ואם הרכב בוער או עומד לבעור ….
5. היצרנים אינם בוחנים את המוצרים שלהם בשיטות עגינה מורכבות כאלו ולכן אם אין בכוונתכם לבצע את הניסוי על בובות חיות (קרי ילדכם) טוב להימנע מקומבינות כאלו.

התקינה האמריקאית משנת 1999 מחייבת עיגון נוסף של המשענת במושבי בטיחות.
עיגון זה מוכר בשם Tether, שהפך להיות שלוש שנים מאוחר יותר, חלק גם מהתקינה של ה-LATCH (מכונה גם איזופיקס אמריקאי) = Lower Anchors and Tethers for Children

[youtube]https://youtu.be/N_imW7Va11A[/youtube]

שימוש נכון בעיגון ה-Tether

חשוב לדעת כי ה-Tether מומלץ לשימוש ומשפר את ביצועי הבטיחות של מושב הבטיחות, ללא קשר לשיטת עיגון המושב (חגורות או איזופיקס) וברכבים המיועדים גם לשוק האמריקאי, ניתן למצוא נקודת עיגון עבורו גם במושבי הרכב בהם אין עיגוני איזופיקס.
בחלק מהמושבים היצרן אפילו מחייב שימוש ב-Tether, מעל משקל מסוים, ויש להקפיד לבדוק שהרכב שלכם מציע נקודת עיגון כזו, אחרת תגלו בדרך הכואבת שהמוצר שרכשתם אינו בטיחותי לכל טווח המשקלים שלו.

כל ההנחיות הללו נמצאות בחוברת המשתמש המקורית שקיבלתם עם המוצר, וכל מי שטרח וקרא כראוי את החוברת בעיון המתבקש, אינו צריך להיות מופתע מתוכן מאמר זה.

בהצלחה!